החלטה בתיק ת"א 39148-02-11

בפני בקשתה החוזרת של התובעת לפסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו.

רקע בקצרה:

בפני תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, לטענתה כתוצאה מעבודתה בגיהוץ בגדים אצל מעבידתה לשעבר- הנתבעת. לטענתה, העבודה בוצעה בעמידה, שעות רבות וכתוצאה מכך נגרם לתובעת נזק בגבה. התובעת הגישה חוות דעת מטעמה, ד"ר דניאל משה, אשר קבע כי לתובעת נכות בשיעור של 10% כתוצאה מהתאונה. נקבע כי לתובעת נזק שנגרם ממיקרו טראומה כתוצאה מעבודתה של התובעת אצל הנתבעת. הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, ד"ר שי פריימן, אשר קבע כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

ביום 21.2.13 במסגרת ישיבת קדם משפם שהתקיימה בתיק זה, לאור קיטוב בין מסקנות חוות הדעת מטעם הצדדים, מינה בית המשפט (כב' השופט יחיאל ליפשיץ) את ד"ר אלי שטיינברג כמומחה מטעם בית המשפט. חוות דעת המומחה הוגשה אל תיק בית המשפט ביום 3.7.13. בחוות הדעת נקבע כי לתובעת נכות אורטופדית בשיעור של 3% לפי סעיף מותאם 37(7)א לתקנות המל"ל כאשר הנכות הנה על רקע קודם למועד התאונה ולא הייתה החמרה בגין התאונה הנדונה. על כן קבע המומחה מטעם בית המשפט כי לא נגרמה לתובעת כל נכות כתוצאה מהתאונה. ביום 14.7.13 הגישה התובעת את בקשה הראשונה לפסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו. בהחלטתו מיום 9.8.13, לאחר שסקר בהרחבה את טענות התובעת, דחה בית המשפט את הבקשה לפסילת המומחה ואפשר העדתו של המומחה בפניו כנגד הפקדת שכר טרחתו. בדיון שהתקיים ביום 10.9.13 הודיע ב"כ התובעת כי הוא מוותר על זימון המומחה לחקירה וישלח אליו שאלות הבהרה. בית המשפט הורה לתובעת לשלוח את שאלות ההבהרה תוך 15 ימים. בשלב זה הועבר  התיק לטיפולי. ביום 6.9.13 הגישה התובעת את שאלות ההבהרה אל תיק בית המשפט.מאחר ודובר על 18 שאלות כאשר השאלה האחרונה דרשה התייחסותו של המומחה לשלושה מאמרים רפואיים הוריתי כי שאלות ההבהרה יועברו אל המומחה, על מנת שזה יקבע את שכר טרחתו בעבור מענה לשאלות. ביום 3.11.13 במסגרת ישיבת קדם משפט, הודיע ב"כ התובע שוב כי בכוונתו לזמן את המומחה לחקירה בישיבת ההוכחות שתיקבע בתיק. ביום 21.11.13 הודיע ב"כ התובע כי המומחה מוכן להשיב על שאלות ההבהרה ללא תשלום ועל כן התרתי את משלוח השאלות אל המומחה. ביום 19.12.13 הגיש המומחה אל תיק בית המשפט את תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובעת. ביום 6.21.13 הגישה התובעת את בקשתה שבפני לפסילת חוות דעת המומחה ומינוי אחר תחתיו. היום (22.1.14) הגישה הנתבעת תגובתה לבקשה.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת המומחה ערך את חוות דעתו בצורה מגמתית, זאת על מנת להראות שהתובעת סבלה מבעיות גב עובר לתאונה. לטענתה המומחה חרג מסמכותו, תוך קבלת עמדות עובדתיות  באופן חד צדדי. לטענתה המומחה לא בדק לעומק והסתמך על מידע שגוי בין במכוון ובין באופן רשלני מצידו. לטענתה לא היה על המומחה להסתמך על קביעות המוסד לביטוח לאומי בעניינה אלא על תיקה הרפואי ואם כבר הסתמך על מסמכי המל"ל היה עליו לבדוק אותם לעומק. לטענתה, תשובותיו של המומחה לשאלות ההברה מטעמה מתחמקות. המומחה לא אמר אמת בקביעותיו והתעלם במתכוון מממצאים רפואיים קודמים ובדיקות קודמות שמהוות ראיות חלוטות. לטענתה המומחה אף התעלם מממצאיו שלו, התעלם מחוות דעת אחרות שהוגשו, התעלם משגיאות בחוות דעתו וסירב להבהירן תוך שהוא מתבסס על הנחות שגויות.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענת הנתבעת, בחלק נכבד מבקשת התובע, עסקינן באותה בקשה אשר כבר נדחתה על יד בית המשפט בעבר ומעבר לסעיפים האמורים, הבקשה אינה אלא וויכוח ואי הסכמה עם קביעות המומחה והדבר אינו מהווה עילה לפסילת המומחה. לטענתה המומחה בדק והתייחס לעברה הרפואי של התובעת הן בחוות הדעת והן במסגרת שאלות ההבהרה. לטענתה, המומחה השיב לשאלות ההבהרה באופן ענייני לכל אשר נשאל וכל שעולה מתשובותיו  הינו כי השאלות היו מתחכמות ואינן רלוונטיות. כך למשל לשאלת התובעת "מתי לטענתך הפסיקה התובעת להיות מסוגלת לעבוד", השיב המומחה "אני לא טענתי דבר בנדון. אני מצטט את דברי התובעת שלא חזרה לעבודתה ". באשר לטענת התובעת לפיה המומחה התחמק ממתן מענה לשאלות ההבהרה, מציינת הנתבעת כי המומחה אינו מתחמק אלא שב"כ התובעת חוזר ושואל את אותן השאלות בצורות שונות, כאשר בפועל קביעת המומחה ברורה- "הנכות שקבעתי איננה מצדיקה שלא תחזור למעגל העבודה".  באשר לטענת התובעת לפיה היה על המומחה להתייחס לאמור בחוות דעת המומחה מטעמה ד"ר משה דניאל, טוענת הנתבעת כי אין כל חובה שמומחה מטעם בית המשפט יתייחס לקביעות המומחים מטעם הצדדים. החובה המוטלת על המומחה היא להתייחס לנתונים שהוצגו בפניו ולהביע עמדתו בצורה מלומדת ואובייקטיבית. לטענת הנתבעת, מתשובותיו של המומחה מטעם בית המשפט עולה כי הוא אינו מוטה או מסתמך על קביעות של מומחה אחר, אלא משיב באופן אובייקטיבי על פי מומחיותו והממצאים שבפניו. המומחה השיב באופן ברור כי לעמדתו הנזק הנטען על יד התובעת אינו תואם למיקרו טראומה בגב על רקע של עמידה במשך תקופה של שנה. לטענתה ב"כ התובע מפרש באופן סובייקטיבי את תשובות המומחה, שואל שאלות כוללניות ולאחר מכן מתלונן על קבלת תשובות כוללניות לשאלותיו. לטענתה, שאלות ההבהרה שנשלחו את המומחה מיותרות וקנטרניות, אין בהן בכדי לחדש דבר ובהתאם אין בנימוקי התובעת בבקשתה בכדי להצביע על פגם בחוות דעת המומחה או בשיקול דעתו.

דיון:

מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ומוחזק כגורם אובייקטיבי ומקצועי שאין לו כל עניין עם האינטרסים של הצדדים. חזקה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וינהג באופן מקצועי.

בר"ע 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673;

בר"ע (חיפה) 776/06 דורון רז עו"ד נ' אילו פרוינד, תק- מח 2006(4), 5378;

ת.א. (מחוזי- ים) 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, תק-מח 2007(4) 3579.

רק במקרים נדירים וחריגים יפסול בית המשפט חוות דעתו של מומחה רפואי שמונה על ידו. הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אלא אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו בכדי לגרום לעיוות דין.

רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה, תק-על 2006(1), 1736.

פסילת מומחה רפואי מוצדקת כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי וכאשר נמצא פגם היורד לשורשו של עניין, כגון פגם בשיקול דעתו של המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים. אי תקינות שאינה יורדת לשורש העניין ואינה פוגעת בעבודתו של המומחה ואובייקטיביות של חוות הדעת, אינה צריכה להביא לביטול המינוי.

רע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 96(2), 272 (1996);

ת"א (שלום ת"א) 42508/06 מחמד אבו עמארה נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, תק-של 2007(3), 17035.

בענייננו, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין המדובר על מקרה אשר מצדיק את פסילת חוות הדעת המומחה מטעם בית המשפט ומינוי מומחה אחר תחתיו, כטענת התובעת.

ככלל לא יתייחס בית המשפט באהדה לבקשה להמרת מומחה באחר, שבאה לאחר שנתגלה תוכנה של חוות הדעת למבקש לפסול אותה. בקשת פסילה כזו תיבחן במשנה זהירות.